אומנות הטיעון בבית המשפט – 'ליטיגציה'
מערכת המשפט מתבססת או לפחות אמורה להתבסס – על צדק! אך הצדק לבדו אינו מהווה ערובה לזכייה בבית המשפט. מי שאמור להוביל את התובע/הנתבע ליעד הנכסף והנכון עבור הלקוח הפרטני, הוא עורך דין המתמחה בייצוג וטיעון בבתי המשפט, עורך דין זה מוגדר בז'רגון המשפטי – "הליטיגטור".
דמות הליטיגטור מוכרת לרובנו מסרטי הוליווד רבים, הזכורה מכולן היא דמותו של השחקן – רוברט סלדן דובאל, אשר גילם את טום הייגן – ה'קונסיליירי' של הסנדק. מדובר בדמות של פרקליט כריזמטי, אסטרטג, איש האשכולות בתחומים רבים, גם מחוץ לעולם המשפט, היודע לקדם ולהגשים ולהזיז עולמות. הוא איש המילים השולט בחוקים, תקנות וכללים.
ליטיגטור טוב, מתחיל לתכנן את צעדיו להשגת התוצאה הטובה ביותר בנסיבות המקרה שעומד בפניו כבר בפגישה הראשונה. לפני שליטיגטור מתחיל עבודתו הוא קובע את המטרה, את היעד אליו הוא רוצה להגיע בפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי בנסיבות המקרה.
אך הדרך אל אותו יעד נכסף נסללת באמצעות טענת טיעונים בפני בית המשפט, הצד שכנגד, או שניהם יחד בדבר צדקת טענותינו, או למצער, בדרך של העמדת תפיסת טענותיו של הצד הנגדי במבחן. הווה אומר, לערער את טענותיו ובמיוחד את המסקנה העולה ממנה.
אז איך בדיוק בונה הליטיגטור את עמדתו? באמצעות טיעון אחד או מספר טיעונים. ואיך בנוי טיעון? טיעון בנוי מאוסף של טענות שמובילות אותנו להנחות, ההנחות מובילות אותנו למסקנות הרצויות: מעלים טענות – מניחים הנחות – מצביעים על עובדות – ומגיעים למסקנה.
דוגמא: טענה שמעלה מסקנה – אם יורד גשם יש עננים בשמים; עובדה: יורד גשם; מסקנה: יש עננים בשמים.
איך משתמש או באלו כלים משתמש הליטיגטור, לצורך בניית טיעונים שמובילים את כלל הצדדים הרלוונטיים למסקנות הרצויות? בכל הקשור לשיטת הטיעון, לכל אחד השיטה שלו. אני תומך את טיעוניי באמצעות שימוש מושכל בראיות, במועדים הנכונים טקטית, ובאופן שממקסם את אסטרטגיה שנבחרה לניהול ההליך, ומחזק הכל באמצעות 'שלושת המוסקטרים' כפי שאני קורה להם – אתוס, פאטוס, לוקוס.
כך למשל, אם נעקוב אחרי ראש ממשלת ישראל לשעבר, מר בנימין נתניהו, או עו"ד אלן דרשוביץ, או שגריר ישראל לשעבר באו"ם מר דני גילרמן, הטיעונים שלהם תמיד בנויים ונתמכים באמצעות 'שלושת המוסקטרים':
אתוס: אתוס היא שיטה של העלאת טענה על ידי אדם שנתפס בעיני המאזין, כאדם בעל סמכות שדבריו נתפסות כעובדות אמינות. משמע, כי האדם שמעלה אותה הוא אדם בעל הידע והוא בעל הסמכות להעלות טענה מסוג זה. דוגמא: הואיל ואני רופא, אני אומר לך שכדורים אלו יעזרו לך. לצורך העלאת טיעון בשיטת האתוס, משתמש הליטיגטור במומחים לפי סוג העניין אותו רוצה הליטיגטור להוכיח. ליטיגוורים טובים, מנסים לצרף חוות דעת מומחים בכל הליך בו הדבר מתאפשר, הן במסגרת הליכים בהם נדרשת חוות דעת מומחה כתנאי להוכחת טענה והן מקום בו אין חובה לעשות כן, הואיל ובתי משפט מייחסים משמעות רבה לחוות דעת מומחים.
פאטוס: היא שיטת טיעון שפונה לרגש של המאזין. אנו רוצים לעורר רגשות שונים אצל המאזין בקשר למטרה שאנו רוצים להשיג. למשל פחד, שמחה, עצב, בהלה, הזדהות, התרגשות וכדומה. אנו עושים זאת על-ידי הבאת דוגמאות היסטוריות, ציטוטים, אירועים שקרו כולל מבטא, קול גבוה או נמוך לפי העניין, הבאות פנים, שקט למספר שניות וכדומה.
למשל, מר בנימין נתניהו, שבעיני נתפס כאחד הדיבייטרים הטובים בארץ עושה שימוש רב בשיטה זאת. מדובר בשיטה שמוציאה את המאזין ממקום לוגי, ומובילה אותו למקום רגשי, ובמצב זה, אותו מאזין מסוגל לקבל החלטות לטובת הטוען שבנה את הטיעון. הטוען למעשה מוציא את המאזין מחשיבה לוגית, לאזור הרצוי לטוען לאזור הרגשי שנוח לטוען.
זאת שיטה מקובלת במצב בו הטוען מעוניין לבנות הזדהות בין המאזין לבין הטוען, בונים רגש של הזדהות, ואז לרוב שואלים – ומה אתם הייתם עושים? דוגמא יפה לכך, היא נאום הפצצה הגרעינית של אירן שנעשתה על ידי מר בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם.
לוגוס: זאת שיטה שפונה להיגיון וללוגיקה של המאזין. אולם, היגיון ולוגיקה אינם אחד הם, וישנה טעות רווחת בקרב ליטיגטורים רבים שחושבים שמדובר באותו הדבר. היגיון הוא סובייקטיבי – מחד גיסא, על פי תפיסת עולמו של אדם מאמין, העולם נברא בידי השם, מאידך גיסא, על פי תפיסת העולם של אדם שאינו מאמין העולם נברא במפץ הגדול, ושניהם חושבים שתפיסת עולמם הגיונית. ואילו לוגיקה, היא אובייקטיבית – אם אני אשפוך עליך מים אתה תירטב.
אם הטוען שוכח הבדל זה, הוא עשוי להוביל לתוצאה הפוכה דווקא מהתוצאה הרצויה. מכאן, שכאשר אני רוצה להצביע על היגיון אני חייב להגיד את אותו ההיגיון במפורש, להצביע עליו, ולהיות מוכן, שהמאזין לא חושב כמוני, מכאן שטיעון כזה צריך להיות טיעון נדיר, ורק במקרה בו הרוב המכריעה חושב כך.
כך, תוך שילוב נכון ומידתי של 'שלושת המוסקטרים', בשים לב לתרגילים טקטיים של שימוש בתחבולה ושימוש נכון בראיות במועדים הנכונים, יוצרים אוסף של טענות שמובילות אותנו להנחות, וההנחות כאמור מובילות את המאזין למסקנות שרצויות על ידי הליטיגטור, ובכך משיג הליטיגטור את מטרותיו. למידע נוסף הקשור בעורך דין חוזים צרו קשר בהקדם.
